1. לפניי שני הליכים הנוגעים להמשך מעצרו של המשיב 1 ב-בש"פ 4786/12 (להלן: טנסקי).
ההליך הראשון(בש"פ 4796/12) הוא בקשה שלישית להארכת מעצרו של טנסקי בתשעים ימים, בהתאם לסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996(להלן: חוק המעצרים), שיימנו החל מתאריך 23.6.2012, או עד למתן פסק דין ב-תפ"ח 50292-03-11 begin_of_the_skype_highlighting ללא תשלום 50292-03-11 end_of_the_skype_highlighting בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם. יש לציין כי הבקשה הנ"ל הוגשה גם בעניינם של שלושה אחרים (להלן, בהתאמה לסדר המשיבים 4-2 ב-בש"פ 4786/12: סרגיי, דימיטרי ו-איגור, וביחד עם טנסקי, להלן: המשיבים), שהואשמו יחד עם טנסקי באותו כתב אישום (פרטי כתב האישום האמור יובאו בהמשך בקצרה). סרגיי, דימיטרי ואיגור מסרו את הסכמתם לבקשה האמורה, ועל כן הארכתי בהתאם לכך את מעצרם בתאריכים: 19.6.2012 (דימיטרי), ו-20.6.2012 (סרגיי ואיגור).
ההליך השני(בש"פ 4950/12) הוא ערר מטעמו של טנסקי על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מתאריך 21.6.2012 (כב' השופט נ' אבו-טהה), במסגרתו נדחתה בקשתו של טנסקי לעיון חוזר על ההחלטה להמשיך ולעצור אותו עד לתום ההליכים.
מאחר ששני ההליכים הנ"ל עוסקים למעשה באותו המכלול העובדתי - אדון ואכריע בהן במשותף.
2. בתאריך 20.6.2012 קבעתי, בהתאם להסכמתו של טנסקי, כי הוא יישאר במעצר עד להחלטה אחרת בעניינו. בתאריך 8.7.2012, לאחר שדנתי בשני ההליכים במאוחד, הוריתי על המשך המעצר - עד להחלטה אחרת במכלול, וזו ניתנת כעת.
3. התשתית העובדתית הרלבנטית תוארה על ידי בהרחבה בהחלטתי מתאריך 8.4.2012, בגדרה קיבלתי את הבקשה השנייה להארכת מעצרו של טנסקי בתשעים ימים (בש"פ 2278/12). על כן אקצר ואביא להלן רק את עיקר הנתונים הצריכים להכרעה כאן.
העובדות הנוגעות לעניין
4. בתאריך 27.3.2011 הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע כתב אישום כנגד המשיבים, בגדרו יוחסו לטנסקי עבירות של: רצח (שני מקרים), קשירת קשר לביצוע פשע (שני מקרים, בשני אישומים) ועבירות נשק. כמו כן הואשמו יתר המשיבים בעבירות של רצח, קשירת קשר לביצוע פשע ועבירות שונות נוספות.
5. בקצרה ייאמר כי בגדרי כתב האישום יוחסה לטנסקי שותפות לרציחתם של מר משה אחייב ז"ל (להלן: המנוח) וגב' ורוניקה קו ז"ל (להלן: המנוחה).
בעת מותו של המנוח, ריצה טנסקי עונש מאסר, ועמו שהה בכלא גם אסיר אחר (להלן: רובשן). אחיו של רובשן נקלע לקטטה עם המנוח ועם אדם נוסף (להלן: אליק) בפיצוציה בעיר באר-שבע. על רקע אירוע הקטטה קשר, כנטען, טנסקי קשר עם אחרים (וביניהם: סרגיי, דימיטרי ואיגור) להביא למותו של המנוח. יש לציין כי מן העדויות בתיק נראה לכאורה שרציחתו של המנוח היתה בגדר "אפשרות שניה" מבחינתם של המעורבים, כשבתחילה ביקשו הקושרים להביא למותו של אדם אחר - אביו של אליק, שעבד בפיצוציה, ונכח כאמור גם הוא בקטטה.
לשם קידום הקשר, פנה טנסקי, על פי הנטען, בין היתר ל-מ.מ ולסרגיי, והם גייסו ל"משימה" את יתר הגורמים המעורבים (דימיטרי, איגור ואנשים נוספים, המצוינים בכתב האישום). בהמשך בוצעו על ידי אותם הגורמים מספר הכנות לקראת ביצוע הקשר, ובהן: התארגנות בדירה מסוימת בעיר באר-שבע, הצטיידות בכסף ובאקדח, ועוד. כנטען בכתב האישום, בתאריך 18.8.2011 נכנסו, על פי האמור בכתב האישום, דימיטרי ואיגור לביתו של המנוח (בעוד מ.מ. ו-סרגיי ממתינים להם בסמוך), ודימיטרי ירה במנוח ובמנוחה, אשר שהתה באותה העת בבית האמור.
מ.מ., אשר לקח, כנטען, חלק בפרשה, הפך לעד מדינה, ועדותו הינה נדבך מרכזי בתיק (לעדות זו - אחזור בהמשך הדברים).
6. באישום נוסף המפורט בכתב האישום נטען גם כי טנסקי נפגש עם מ.מ. לאחר שחרורו ממאסר (ולאחר האירועים שתוארו בפיסקה 5 שלעיל). במעמד זה הוא שוחח, על פי הנטען, עם מ.מ. בדבר האפשרות להביא למותו של אדם נוסף, אשר היה מעורב באירועים שתוארו לעיל, וזאת על רקע חששו של טנסקי, כי אותו אדם יגלה את פרטי המקרה למשטרה.
7. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. סרגיי, דימיטרי ו-איגור הסכימו בשלב מסוים להארכת מעצרם, ובית המשפט המחוזי הנכבד הורה בהתאם לכך על המעצר האמור. באשר לטנסקי, הוחלט בתאריך 10.8.2011 כי יש ראיות לכאורה לגבי האישומים המועלים נגדו, וכי קיימת בעניינו גם עילת מעצר. בשים לב לנתונים אלה הורה בית המשפט הנכבד קמא על מעצרו של טנסקי עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. ערר שהגיש טנסקי על החלטה זו נדחה בתאריך 18.9.2011 (ראו: בש"פ 6152/11).
8. התנהלות משפטם של המשיבים התאפיינה בעיכובים מסוימים, שנבעו, לטענתם של באי-כוח המשיבים, מכך שבמשך תקופה ארוכה הם לא קיבלו את כל חומר החקירה בעניינם. יש לציין להשלמת התמונה כי המדינה שללה טענה זו, והציעה הסברים חלופיים לעיכובים, אך נראה שיש אמת מסוימת, למצער בחלק מטענות המשיבים בנושא זה (להרחבה, ראו בהחלטתי ב-בש"פ 2278/12, פיסקה 6). מעבר לכך חשוב להעיר עוד כי בית המשפט המחוזי הנכבד נדרש בגדרי ההליך גם לבקשתו של בא-כוחו של טנסקי, להפרדת משפטו ממשפטם של יתר המשיבים. בקשה זו נדחתה בתאריך 11.3.2011, מן הטעם שעניינו של טנסקי כרוך בצורה הדוקה בעניינם של סרגיי, דימיטרי ו-איגור, ולכן אין מקום לפצל את הדיון בפרשה מטעמים של יעילות הדיון (אף אני דנתי בנושא זה בהחלטתי ב-בש"פ 2278/12 - ראו שם).
9. משתמו תשעה חודשים ממועד מעצרם של המשיבים, התבקשה הארכת מעצרם בתשעים ימים נוספים. סרגיי, דימיטרי ו-איגור הסכימו לבקשה זו, ומעצרם הוארך כמבוקש. טנסקי התנגד לבקשה, ואולם טענותיו בנוגע אליה - נדחו, והבקשה האמורה התקבלה בתאריך 22.12.2011 (ראו: בש"פ 9413/11).
10. בתום תשעים ימים נוספים, הגישה המדינה בקשה שנייה להארכת מעצרם של המשיבים, לה הסכימו סרגיי, דימיטרי ו-איגור. באשר לטנסקי, הרי שלאחר דיון ושמיעת טענות הצדדים, קבעתי במסגרת בש"פ 2278/12 כי יש מקום לקבל את הבקשה גם בעניינו.
11. עתה משהסתיימה תקופת המעצר שעליה הוריתי ב-בש"פ 2278/12 האמור, הגישה המדינה בקשה שלישית להארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים. לבקשה הסכימו, כאמור, סרגיי, דימיטרי ו-איגור, ועתה נותר להכריע בבקשה הנ"ל, ככל שהיא נוגעת לטנסקי.
12. בתאריך 22.4.2012 תמה חקירתו הנגדית של עד המדינה מ.מ., ונכון למועד זה קבועות בתיק עוד מספר ישיבות, אף כי התיק, בשל היקפו - איננו אמור להסתיים, קרוב לוודאי, לא בתקופת ארכה זו, ואף לא בזו שלאחריה.